BECOME A CAREER ACTIVIST

5 שאלות שכדאי לחשוב עליהן בנוגע לעבודה שלך קריירה היא יותר מהעבודה בה אנו מחזיקים, היא מסלול התקדמות בחיים. כולנו רוצים מקום בו אנו מרגישים בבית, מקום בו אנו מבטאים את היכולות שלנו באופן הטוב ביותר,סביבה בה אנו משגשגים וצומחים אישית ומקצועית. אז אם את מתלבטת בענייני עבודה הנה 5 שאלות לשאול את עצמך: 1. מה את מרגישה לפני תחילת יום עבודה? תעצרי רגע לפני שהיום מתחיל ונסי להבין האם את שמחה?מתרגשת?אדישה?חוששת? ייתכן שתופתעי ותגלי שסה"כ את די שמחה להתחיל את יומך, אם ההרגשה יותר שלילית מחיובית השאלה הבאה תעזור לך להבין את זה העניין קצת יותר לעומק. 2. נסי לחלק את היום לפי תפקידים או זמנים, מה את יותר אוהבת לעשות, מה מעורר בך חשש או רתיעה, עם מי את אוהבת יותר לעבוד ועם מי פחות. כמה זמן מיומך מוקדש לדברים שאת אוהבת לעשות וכמה לא? האם לאחר שהבנת מה את אוהבת לעשות יש ביכולתך לשנות את שגרת עבודתך כך שתכלול יותר מהעשייה הזו? 3. כשאת מסתכלת על המנהל\ת שלך, בכירים הארגון או בעלי ניסיון ארוך במקצוע, מה את רואה? האם את שואפת ללכת בעקבותיהם או שאין לך כל רצון ללהיות במקום שלהם עוד כמה שנים. 4. האם העבודה שלך משלבת משמעות או ערכים החשובים לך? האם היא משלימה או סותרת את ה"אני מאמין" שלך לגבי עצמך ולגבי הדרך בה את רוצה לחיות את חייך. 5. האם את רוצה להמשיך להעמיק ולהתמקצע במה שאת עושה היום, האם העבודה שאת עושה היום תעזור לך לצמוח ולהתפתח אישית ומקצועית לשלב הבא? אם כן כיצד אפשר להרחיב ולהעמיק את הכישורים אותם את רוכשת בעבודה? אם העבודה הנוכחית לא ממש מקדמת ועוזרת לך להתפתח האם יש דרך לשנות זאת או שפשוט כדאי לשקול להמשיך הלאה? לעשות את הבחירות הנכונות עבורנו דורש מאיתנו להכיר את עצמנו: מה מעניין אותנו, מה חשוב לנו, מה החוזקות שלנו, עם מי מתאים לנו לעבוד ובאיזו מסגרת. לא פחות חשוב להבין מה לא מתאים, מה שוחק אותנו ומתי הזמן לבצע שינויים.

ראיון עבודה- לכל אחד יש את אזור הנוחות שלו, לאחד קל להישען על הניסיון המקצועי, לשני קל להקסים ולאלתר והשלישי רק עסוק בניסיון לשנן את כל מה שהכין מראש.... אז מה הדברים שמראיינים מחפשים אצלכם בזמן הראיון? ראשית יש כמובן את הניסיון והידע המקצועי, אפשר לחלק את הקטגוריה הזו ל-2 חלקים. החלק הראשון בו כלולים הרקע האקדמי שלכם, הניסיון שצברתם בתפקיד מסוים וההכרות שלכם עם חברה או סקטור הקשורים לתפקיד. החלק השני מכיל יכולות מקצועיות שרלוונטיות לתפקיד, למשל הידע בכלים, תוכנות, טכנולוגיות וכד. יכולות נוספות הן למשל: היכולת הניהולית, יכולת הנעת תהליכים, שיווק, הצגת מידע, עיצוב, ניהול מו"מ ועוד דוגמאות רבות בהתאם לתפקיד אליו אתם מתראיינים. פן אחר שנבחן הוא הצד האישי ובין אישי שלכם ומידת התאמתכם למקום העבודה. כאן לעתים מרואיינים וגם מראיינים נוטים להסתבך ולכן ננסה לעשות קצת סדר. פה למעשה מסתכלים מי אתם, כיצד תשתלבו בתפקיד, במחלקה, במקום העבודה, מול הלקוח, מול המנהל... העניין ברור. זה הזמן להציג את התכונות הרלוונטיות לתפקיד שלכם: אחראיות, יודע להתמודד עם תנאים של חוסר וודאות, יכולת התמודדות עם משברים, סמכותיות, מרות, יכולת התנהלות בצוות וכו. תזכרו שמקומות עבודה שונים במהותם ובתרבות שלהם, יש ארגוניים יותר שמרניים , יותר ביורוקרטים ויש כאלו עם סביבת עבודה יותר דינמית, יש כאלו שדורשים שעות מרובות וכאלו עם שעות קבועות, מקומות יותר משפחתיים שגם מבלים יחד ומקומות שפחות... קחו שיקולים אלו בחשבון כשאתם מתראיינים. ישנם שיקולים נוספים הנלקחים בחשבון, לא תמיד בצורה מודעת, אני קוראת להם שיקולים מתווכים. כאן נכנס העניין של רושם ראשוני כלומר איך מתנהלות הדקות הראשונות של הראיון. שיקול נוסף הוא מידת המוטיבציה לתפקיד שאתם מביעים ( למי שמתלבט, תשאלו שאלות ענייניות שיענו על שאלות ולבטים מקצועיים, את ההתלבטויות אישיות תעשו אח"כ בבית). הציגו עצמכם באופן פתוח וענייני, הישארו מקצועיים אך לא קפואים, היכולת ליצור קשר עם המראיין ולנהל שיחה מעניינת יכולים להטות את הכף לטובתכם.

 האם אתם יכולים לזהות לאיזה משתי קבוצות המתראיינים אתם שייכים? בקבוצה ראשונה המטרה היא "ראיון טוב" כלומר, פשוט לעבור את הריאיון, לא לגמגם או לשתוק, להתבטא היטב ולענות על כל השאלות בצורה חלקה.  לעומתם נמצאים האנשים בקבוצה השנייה , נקרא להם ה"פרואקטיבים" שמראש ניגשים לראיון במטרה להצליח באמצעות כך שיצליחו לייחד ולהבליט את עצמם על פני האחרים. מרואיינים רבים אינם מודעים להבדל הזה ומתקשים להבין מדוע לא עברו לשלב הבא אחרי ה"ראיון הטוב" שהיה להם. ההבדל נעוץ בתפיסה של מה נחשב לראיון מוצלח. בקבוצה הראשונה אנשים מרוכזים בלהעביר את התוכן שלהם כפי שהם תכננו לספר אותו, הם באים מוכנים עם אותם סיפורים לכל ראיון ונושמים לרווחה בסיומו. כולנו מכירים סיטואציות בהם תוכן הדברים ממוחזר מידי ולא תמיד רלוונטי לשאלה. במקרים קיצוניים מוכנות היתר גם מגיעה על חשבון יצירת קשר אישי עם המראיין. אנשים המשתייכים לקבוצה השנייה, הפרו-אקטיבית ,מבינים שהכנה מעמיקה מראש לראיון  חשובה כי היא מאפשרת לך גם לתכנן מה המסרים הרלוונטיים שברצונך להעביר אך גם מאפשרת לך ליצור קשר אישי ולאלתר בהתאם לסיטואציה. רוב המרואיינים מספרים על הישגים בראיון אולם אנשים בקבוצה השנייה יודעים מראש כי לא מספיק להזכיר הישגים, עליהם להבליט את הייחודיות שלהם על פני אחרים באותו בתחום. עליהם להבליט חזקות מקצועיות אך גם אישיות ובין אישיות,  להראות ידע עצמי והבנת חולשות ואיך להתגבר עליהן. הם יודעים להתייחס לרלוונטיות שלהם ולתרומה הפוטנציאלית שלהם לתפקיד ולארגון המסוים הזה ולהתראיין בהתאם לתרבות הארגונית של אותו ארגון. אז מה ניתן לעשות כדי להשתייך לקבוצה הפרו-אקטיבית? להבין שראיון מוצלח הוא לא בהכרח רק ראיון חלק אלא ראיון בו הצלחת להעביר את הייחודיות ויתרון שלך על פני מועמדים אחרים. להיות רהוט זה חשוב אולם תוכן הדברים הנאמרים והיכולת ליצור קשר עם המראיין ולנהל שיחה אמתית הדורשת הקשבה וגמישות חשוב לא פחות. להכין 3 דוגמאות של הצלחות מדידות במקום העבודה הן ברמת המסר, כלומר מקוצר והן בצורה סיפורית עניינית ומעניינת, למה הכוונה? כפי שברזומה כתבתם 3 הצלחות מדידות שהתבצעו בזכותכם גם בראיון תרצו להתייחס לאותן הצלחות. היו מוכנים להזכיר זאת במסר קצר וברור אך היו גם מוכנים לשאלות המשך של המראיין שכנראה ייבחר להתמקד באחד או יותר מהסיפורים. דעו לספר סיפור מעניין המסביר מה ביכולות המקצועיות והאישיות שלכם עזר לעם להוביל את אותן הצלחות ( חשבו לעצמכם מראש מדוע אתם הצלחתם איפה שמישהו אחר אולי לא היה מצליח) אם זה קצת מתערבב לכם עם השאלות על חזקות צדקתם, הסיפורים האלו רלוונטיים גם כאשר שואלים אתכם מה החזקות שלכם או במה המנהל שלכם היה אומר שאתם טובים בו. במקום לענות תשובה לקונית הכינו מסר ברור המגובה בסיפור ענייני ומעניין המדגים את איך אתם באופן אישי השתמשתם באותן חזקות להביא להצלחה.  מי שמשתייך לקבוצה הפרואקטיבית יודע שאי אפשר להתעלם משאלת החולשות, לא משנה באיזה פורמט היא הגיעה. זה הזדמנות פז לבלוט על פני מועמדים אחרים משום שזו שאלה שרבים מתקשים בה  וכדאי לנצל אותה כהזדמנות להראות שאתם אינטליגנטים, מודעים לעצמכם ומקצועיים. לבדוק מבעוד מועד מידע לגבי הארגון, משרה ומראיין אליו מגיעים. להתראיין לארגון תעשייתי גדול אינו כמו להתראיין לסטארט אפ, ראיון משאבי אנוש שונה מראיון מול מי שעתיד לעבוד אתך או מול מנהל הקבוצה. להקשיב לתגובות ולשאלות הנשאלות, להבין מה צרכי המשרה, מה התרבות הארגונית, מה החששות שלהם לגבייך ולנסות להתמודד ולענות על החששות כבר בזמן הריאיון. בכל מקרה כדאי להתייחס אל כל ראיון כהזדמנות ללמוד ולהפיק משובים שיהיו רלוונטיים לראיונות עתידיים. למעשה הדרך הטובה ביותר להתקדם לעבר הצלחה בראיונות היא להפיק ידע ולהשתמש במשובים מראיונות קודמים. שימו לב לשאלות ולאזוריים שנתפסים כבעייתיים כפי  שהעלו בפניכם בדרך ישירה או עקיפה האם אתם נתפסים כצעירים מידי, מנוסים מידי, מחליפים יותר מידי משרות, תקועים זמן רב מידי בתפקיד וכד. דעו להתייחס לנושאים אלו בצורה עניינית וחיובית ובכך תנטרלו את חששם של המראיינים בעניין זה.