האם אתם יכולים לזהות לאיזה משתי קבוצות המתראיינים אתם שייכים? בקבוצה ראשונה המטרה היא "ראיון טוב" כלומר, פשוט לעבור את הריאיון, לא לגמגם או לשתוק, להתבטא היטב ולענות על כל השאלות בצורה חלקה.  לעומתם נמצאים האנשים בקבוצה השנייה , נקרא להם ה"פרואקטיבים" שמראש ניגשים לראיון במטרה להצליח באמצעות כך שיצליחו לייחד ולהבליט את עצמם על פני האחרים.

מרואיינים רבים אינם מודעים להבדל הזה ומתקשים להבין מדוע לא עברו לשלב הבא אחרי ה"ראיון הטוב" שהיה להם. ההבדל נעוץ בתפיסה של מה נחשב לראיון מוצלח. בקבוצה הראשונה אנשים מרוכזים בלהעביר את התוכן שלהם כפי שהם תכננו לספר אותו, הם באים מוכנים עם אותם סיפורים לכל ראיון ונושמים לרווחה בסיומו. כולנו מכירים סיטואציות בהם תוכן הדברים ממוחזר מידי ולא תמיד רלוונטי לשאלה. במקרים קיצוניים מוכנות היתר גם מגיעה על חשבון יצירת קשר אישי עם המראיין.

אנשים המשתייכים לקבוצה השנייה, הפרו-אקטיבית ,מבינים שהכנה מעמיקה מראש לראיון  חשובה כי היא מאפשרת לך גם לתכנן מה המסרים הרלוונטיים שברצונך להעביר אך גם מאפשרת לך ליצור קשר אישי ולאלתר בהתאם לסיטואציה. רוב המרואיינים מספרים על הישגים בראיון אולם אנשים בקבוצה השנייה יודעים מראש כי לא מספיק להזכיר הישגים, עליהם להבליט את הייחודיות שלהם על פני אחרים באותו בתחום. עליהם להבליט חזקות מקצועיות אך גם אישיות ובין אישיות,  להראות ידע עצמי והבנת חולשות ואיך להתגבר עליהן. הם יודעים להתייחס לרלוונטיות שלהם ולתרומה הפוטנציאלית שלהם לתפקיד ולארגון המסוים הזה ולהתראיין בהתאם לתרבות הארגונית של אותו ארגון.

אז מה ניתן לעשות כדי להשתייך לקבוצה הפרו-אקטיבית?

1. להבין שראיון מוצלח הוא לא בהכרח רק ראיון חלק אלא ראיון בו הצלחת להעביר את הייחודיות ויתרון שלך על פני מועמדים אחרים. להיות רהוט זה חשוב אולם תוכן הדברים הנאמרים והיכולת ליצור קשר עם המראיין ולנהל שיחה אמתית הדורשת הקשבה וגמישות חשוב לא פחות.

2. להכין 3 דוגמאות של הצלחות מדידות במקום העבודה הן ברמת המסר, כלומר מקוצר והן בצורה סיפורית עניינית ומעניינת, למה הכוונה? כפי שברזומה כתבתם 3 הצלחות מדידות שהתבצעו בזכותכם גם בראיון תרצו להתייחס לאותן הצלחות. היו מוכנים להזכיר זאת במסר קצר וברור אך היו גם מוכנים לשאלות המשך של המראיין שכנראה ייבחר להתמקד באחד או יותר מהסיפורים. דעו לספר סיפור מעניין המסביר מה ביכולות המקצועיות והאישיות שלכם עזר לעם להוביל את אותן הצלחות ( חשבו לעצמכם מראש מדוע אתם הצלחתם איפה שמישהו אחר אולי לא היה מצליח)

3. אם זה קצת מתערבב לכם עם השאלות על חזקות צדקתם, הסיפורים האלו רלוונטיים גם כאשר שואלים אתכם מה החזקות שלכם או במה המנהל שלכם היה אומר שאתם טובים בו. במקום לענות תשובה לקונית הכינו מסר ברור המגובה בסיפור ענייני ומעניין המדגים את איך אתם באופן אישי השתמשתם באותן חזקות להביא להצלחה. 

4. מי שמשתייך לקבוצה הפרואקטיבית יודע שאי אפשר להתעלם משאלת החולשות, לא משנה באיזה פורמט היא הגיעה. זה הזדמנות פז לבלוט על פני מועמדים אחרים משום שזו שאלה שרבים מתקשים בה  וכדאי לנצל אותה כהזדמנות להראות שאתם אינטליגנטים, מודעים לעצמכם ומקצועיים.

5. לבדוק מבעוד מועד מידע לגבי הארגון, משרה ומראיין אליו מגיעים. להתראיין לארגון תעשייתי גדול אינו כמו להתראיין לסטארט אפ, ראיון משאבי אנוש שונה מראיון מול מי שעתיד לעבוד אתך או מול מנהל הקבוצה.

6. להקשיב לתגובות ולשאלות הנשאלות, להבין מה צרכי המשרה, מה התרבות הארגונית, מה החששות שלהם לגבייך ולנסות להתמודד ולענות על החששות כבר בזמן הריאיון. בכל מקרה כדאי להתייחס אל כל ראיון כהזדמנות ללמוד ולהפיק משובים שיהיו רלוונטיים לראיונות עתידיים. למעשה הדרך הטובה ביותר להתקדם לעבר הצלחה בראיונות היא להפיק ידע ולהשתמש במשובים מראיונות קודמים. שימו לב לשאלות ולאזוריים שנתפסים כבעייתיים כפי  שהעלו בפניכם בדרך ישירה או עקיפה האם אתם נתפסים כצעירים מידי, מנוסים מידי, מחליפים יותר מידי משרות, תקועים זמן רב מידי בתפקיד וכד. דעו להתייחס לנושאים אלו בצורה עניינית וחיובית ובכך תנטרלו את חששם של המראיינים בעניין זה.